מרחב אחד ובטוח
לכל ילד בבית.

ורוב הפעמים, הוא פשוט ממשיך הלאה, ומקווה שזה לא חשוב.

ההבנה נעצרת. הביטחון נסדק. והילד לומד ש"לא מבין" זה מקום נוח מדי לעצור בו.

בכיתה, חצי מהתלמידים לא מבינים מילות מפתח, ואף אחד לא רואה את זה. בבית, ההורה שואל "הבנת?" ומקבל "כן".

מה שלא רואים, לא מטפלים בו. וכשמגלים, כבר מאוחר.

עד 5 ילדים, כל אחד בפרופיל משלו, בלי צ'אט פתוח, בלי פרסומות. וההורה רואה במבט אחד כמה כל ילד למד ומה למד השבוע.

הסבר ברמת ילד לכל מילה, ולחיצה על כל מילה בהגדרה פותחת אותה בעצמה. עולה חדש? גדית מסביר בשפה שבה הוא חושב.

כל חיפוש נכנס אוטומטית למחברת אישית, מחולק לפי שפות, עם תרגול חכם ומשחקי מילים שגורמים למילה להישאר.

מילה אחרי מילה, ילד אחרי ילד, גדית בונה אוצר מילים שנשאר. זו לא חיפוש חד-פעמי, זו הרגל שגדל.