המקור
מן השורש הארמי ג.מ.ר, שפירושו המקורי 'להשלים, לגמור' ובהרחבה גם 'ללמוד היטב'; מן רעיון ההשלמה וההבאה לסוף נוצר שם המציין את גוף הלימוד שנלווה אל הטקסט היסודי.
רקע
המילה ארמית תלמודית ומופיעה בספרות האמוראים והגאונים. היא קרובה לעברית גמר ולארמית גמר, כולן מאותו שורש שמי.