טיט

הגדרות (2)

1שם עצםחומר רך ודביק שנוצר מאדמה רטובה ומים, כמו בוץ סמיך.

הילדים חזרו מהטיול עם נעליים מלאות טיט.

אחרי הגשם השביל הפך לטיט שקשה ללכת בו.

הגלגלים שקעו בטיט ליד השדה.

2שם עצםחומר אדמה לח שמשתמשים בו לבנייה, ליצירת לבנים או לכלי חרס.

פעם בנו בתים מלבני טיט שהתייבשו בשמש.

האומן יצר קערה מטיט ואחר כך שרף אותה בתנור.

בקיר העתיק עדיין אפשר לראות שכבות של טיט.

שאלה אחת קצרה, כדי לבדוק שהבנתם

ניבים וצירופים

רגליים של טיט, בסיס חלש שמבחוץ נראה חזק או מרשים, אבל בעצם קל למוטט אותו.

מקור המילה

שפה

עברית מקראית

המקור

כנראה מילה שמית קדומה לציון בוץ או חמר לח; משווים אותה במיוחד לערבית tin ולארמית טינא, ובמקרא נתקבעה בצורה טיט.

רקע

נזכרת כבר במקרא. יש לה מקבילות קרובות בארמית, בסורית ובערבית, המעידות על שורש שמי קדום למשפחת המילים הזאת.