המקור
מן השורש ב.ל.ע, שעניינו המקורי בליעה ממשית, אכילה או השמדה בדרך של הכנסה פנימה; בבניין נפעל נוצרה הצורה נבלע, כלומר נעשה מושא לבליעה ומשם גם אבד בתוך דבר אחר.
רקע
השורש בלע מצוי כבר במקרא, למשל בתיאורי הארץ ה'בולעת' ובתיאורי השמדה. יש לו קרובות בשפות שמיות נוספות, ובהן ארמית וערבית bala'a.