המקור
מהשורש י.ש.ב: לשבת, לגור, להיות קבוע במקום. בצורת הפעיל, המשמעות היא לגרום לדבר או לאדם להתיישב, להסתדר או להירגע.
רקע
השורש י.ש.ב הוא מן השורשים הוותיקים בעברית ומופיע כבר במקרא במשמעות של ישיבה, מגורים וקביעות במקום. מן הרעיון הזה התפתחו בעברית גם משמעויות של התיישבות בארץ, של סידור דבר במקומו, וגם של הרגעת קושי או סתירה — כאילו הדברים 'יושבים' נכון. בארמית יש צורות קרובות מן אותו שורש, וגם בערבית נמצא הפועל jalasa במשמעות קרובה של ישיבה.