המקור
מהשורש ל.ב.ן: צבע בהיר ולבן. בצורת הפעיל, המשמעות היא לגרום למשהו להיות לבן; בהשאלה, לגרום למישהו להחוויר מבושה.
רקע
השורש ל.ב.ן מוכר כבר מן המקרא במילים כמו 'לבן' ו'לבנה'. מן הרעיון של צבע לבן התפתח גם הביטוי חז"לי 'להלבין פנים' — לבייש אדם עד שפניו מחווירים. הצורה 'מלבין' יכולה להיות גם בינוני של 'מלבין' במשמעות גורם להלבנה וגם תיאור של דבר שנעשה לבן.