המקור
מן הערבית אל-ג'בר, מן השורש ג.ב.ר, שמשמעו המקורי איחוי שבר או השבת דבר למצבו השלם; המונח עבר לערבית המדעית ומשם ללטינית של ימי הביניים.
רקע
התיעוד המכריע הוא בשם ספרו של אל-ח'וארזמי, שכתב בבגדד במאה ה-9: "אל-כתאב אל-מוח'תצר פי חסאב אל-ג'בר ואל-מוקאבלה". מן הערבית נכנס המונח ללטינית של ימי הביניים ומשם ללשונות אירופה.