המקור
הצירוף בנוי מן היינו, צורת רבים של הפועל ה.ו.י בארמית במשמעות 'להיות, להתרחש', ומן דאמר 'שאמר'; במקורו זהו נוסח קישור וייחוס בדברי האמוראים, שנוצר בלשון המשא והמתן התלמודית.
רקע
הנוסח מוכר מן התלמוד הבבלי כחלק מלשון הסוגיה הארמית. היינו קשור לארמית הוה 'היה', בן משפחה של עברית היה, ודאמר הוא צירוף ארמי רגיל של ד- הזיקה עם אמר.