לבקוע

הגדרות (3)

1פועללפרוץ דרך משהו סגור או קשה, וליצור בו פתח או סדק

האפרוח התחיל לבקוע את הקליפה מבפנים.

שורשי העץ הצליחו לבקוע את האדמה הקשה.

קרן אור דקה נראתה כאילו היא בוקעת את העננים.

2פועללצאת מתוך דבר שסוגר או מכסה, כמו ביצה, אדמה או עננים

האפרוחים עומדים לבקוע מחר בבוקר.

אחרי הגשם התחילו נבטים קטנים לבקוע מן האדמה.

השמש החלה לבקוע מבין העננים.

3פועללהישמע בקול חזק ופתאומי, כאילו הקול פורץ החוצה

מן האולם בקעו מחיאות כפיים רמות.

פתאום בקע צחוק גדול מכל הכיתה.

מהרדיו בקע שיר ישן שאהבתי.

ניבים וצירופים

לבקוע את השמיים, לצעוק או להישמע בעוצמה רבה מאוד.

לבקוע דרך, להצליח להתקדם למרות קושי או מחסום.

בקע אור, אור התחיל להיראות מתוך חושך, עננים או חריץ.

מקור המילה

שפה

עברית מקראית

המקור

מהשורש ב.ק.ע: לפצל, לקרוע, לפתוח סדק או מעבר

רקע

השורש ב.ק.ע מופיע כבר במקרא במשמעות של קריעה, פיצול ופתיחה, כמו בבקיעת הים או בבקיעת עצים. מן המשמעות הגופנית של פתיחת סדק התפתחו גם שימושים של יציאה החוצה ושל קול הפורץ ממקום סגור. בערבית יש פועל קרוב, baqaʿa, הקשור לפתיחה ולפיצול.

לחצו כשהבנתם, והמילה תסומן במחברת שלכם כמילה שהבנתם