Gadit

מקונן

הגדרות (2)
1שם עצםאדם שמביע צער עמוק בקול, במיוחד על מת או על אסון
בטקס הזיכרון עמד מקונן וקרא דברי אבל בקול רועד.
בשיר העתיק מופיע מקונן היושב ליד החורבות ובוכה עליהן.
המשורר מציג את עצמו כמקונן על אובדן הבית והעבר.
2פועלמשמיע קול של קינה או אבל
הוא מקונן כבר שעות על מה שאבד לו.
בספר הנביא העם מקונן על החורבן.
היונה כאילו מקוננת בקול שקט ועצוב.
ניבים וצירופים
לקונן על, להביע צער עמוק על אובדן, כישלון או אסון
קול מקונן, קול שנשמע מלא צער, אבל או כאב
מקור המילה
שפה
עברית מקראית
המקור
מהשורש ק.ו.נ: להשמיע קול אבל וצער. בצורה הזאת זו צורת בינוני של הפועל 'קונן'
רקע
השורש ק.ו.נ מופיע במקרא בהקשרים של קינה ואבל, למשל במגילת איכה ובנבואות חורבן. מן השורש הזה באו המילים 'קינה' ו'קונן'. בעברית נשמר הקשר החזק בין המילה לבין אבל ציבורי, חורבן ואובדן.
לחצו כשהבנתם, והמילה תסומן במחברת שלכם כמילה שהבנתם