המקור
מן השורש ע.צ.ם, שעניינו המקורי חוזק ותוקף; מן עצם ועוצם התפתח בלשון חזל השם עיצום, ומשם נוצרה גם הצורה עיצומו.
רקע
הבסיס הקדום מצוי כבר במקרא במילים כגון עצם ועצום מן השורש הזה. הצירוף עיצומו של... ידוע מלשון חזל, לצד הצירוף המקראי בעצם היום הזה.