רקע
המילה מופיעה פעמים רבות מאוד במקרא, כבר בספר בראשית, במשמעויות של חיים, אדם יחיד ופנימיות האדם. היא קשורה לשורש נ.פ.ש, הקשור לנשימה, להתרעננות ולחיוּת, כמו בפועל 'ויינפש'. בארמית יש הצורה nafshā, ובערבית nafs, וגם בהן המשמעות קשורה לאדם עצמו, לחייו ולפנימיותו.