Gadit

קידוש

משמעויות (6)

1שם עצםטקס קצר בתחילת סעודת שבת או חג, שבו מברכים על היין ומכריזים על קדושת היום.
לפני הארוחה עשינו קידוש סביב השולחן.
סבא מחזיק את הגביע ואומר את הקידוש בקול.
בשבת בבוקר עושים קידוש בבית הכנסת או בבית.
2שם עצם(תורה שבעל פה) ברכה הנאמרת על היין בערב שבת ובחגים כדי לקדש את היום.
בשיעור תורה שבעל פה למדנו שקידוש נאמר על כוס יין בערב שבת.
המורה הסבירה שהקידוש פותח את סעודת החג.
בספר הלימוד כתוב שמברכים קידוש כדי לקדש את היום.
3שם עצם(תרבות יהודית ישראלית) ברכה מיוחדת הנאמרת על היין בערב שבת כדי לקדש את היום.
בשיעור תרבות יהודית ישראלית שרנו את נוסח הקידוש של שבת.
התלמידים למדו שקידוש מסמן את תחילת סעודת השבת.
בחוברת הוסבר שהקידוש נאמר בערב שבת על היין.
4שם עצם(דינים והלכה) ברכה הנאמרת על היין בערב שבת כדי לקדש את היום.
בשיעור דינים והלכה למדנו את סדר הקידוש של ליל שבת.
הרב הסביר שקידוש בערב שבת נאמר על כוס יין.
התלמידים חזרו על נוסח הקידוש לקראת המבחן.
5שם עצםארוחה קלה או כיבוד שנערכים אחרי תפילה, אירוע משפחתי או שמחה, ולעיתים כוללים גם אמירת ברכה על היין.
אחרי התפילה היה קידוש עם עוגות ושתייה.
המשפחה ערכה קידוש לכבוד הולדת הבת.
כולם נשארו בבית הכנסת לקידוש אחרי העלייה לתורה.
6שם עצםפעולה של הפיכת דבר למקודש או מיוחד מבחינה דתית.
בטקס דיברו על קידוש המקום לפני תחילת השימוש בו.
בספר ההלכה מוסבר רעיון הקידוש של הזמן והמקום.
הדיון עסק בקידוש השבת ובמשמעות הרוחנית שלו.

ניבים וצירופים

לעשות קידוש, לומר את ברכת היין ולקדש את השבת או החג לפני הסעודה.
קידוש במקום סעודה, כלל הלכתי שלפיו את ברכת הקידוש צריך לומר במקום שבו אוכלים.
לעשות קידוש בבית הכנסת, לערוך כיבוד חגיגי, בדרך כלל אחרי תפילה, לעיתים לציון שמחה משפחתית.

מקור המילה

שפה
עברית מקראית
המקור
מהשורש ק.ד.ש: להפוך דבר למובדל, קדוש ומיוחד
רקע
המילה בנויה מן השורש ק.ד.ש, שמבטא קדושה והבדלה מן היומיום. במקרא מופיעים פעלים ושמות רבים מן השורש הזה, כמו 'לקדש' ו'קדוש'. בלשון חז״ל התייחדה המילה 'קידוש' במיוחד לברכה על היין בכניסת שבת וחג. יש לשורש קרובים גם בארמית ובערבית, כגון qaddasa במשמעות של קידוש והקדשה.
לחצו כשהבנתם, והמילה תסומן במחברת שלכם כמילה שהבנתם