רקע
השורש ש.מ.ר נפוץ מאוד במקרא, למשל בפסוק "שמור את יום השבת" ובצירופים כמו "שומר ישראל". מן הפעולה של הגנה והשגחה נוצר שם האדם "שומר" — מי שמופקד על שמירה. בארמית יש צורה קרובה, shamar, ובערבית יש מילה קרובה במשמעות של השגחה לילית, samar, אם כי אינה זהה במשמעותה.