רקע
השורש ש.ק.ע מופיע כבר במקרא במשמעות של ירידה והיעלמות למטה, במיוחד על השמש הבאה אל קצה היום. מן התמונה הזאת התפתחו בעברית גם שמות עצם: מקום נמוך בקרקע, שקיעה בדופן של חפץ, ובהמשך גם המונח המטאורולוגי 'שקע' לאזור לחץ נמוך. בעברית החדשה נוצר גם השימוש החשמלי, כנראה בהשפעת הרעיון של פתח שקוע בתוך הקיר.