רקע
השורש ש.ב.ר מופיע כבר במקרא במשמעות של ניפוץ ופירוק, כמו בפסוקים המתארים שבירת כלים או עצמות. מן המשמעות הגופנית הפשוטה התפתחו בעברית גם שימושים מושאלים, כמו שבר ביחסים או שבר נפשי. מן אותו שורש נוצר גם המונח המתמטי, מפני ששבר מייצג חלק שנפרד מן השלם.