המקור
מן השורש ק.ש.ר, שעניינו המקורי קשירה וחיבור פיזי של דבר אל דבר; בעברית החדשה נבנה ממנו שם עצם מופשט לציון יצירת חיבור וקישור, כנראה בהשפעת מונחים אירופיים מקבילים.
רקע
המילה היא חידוש של העברית החדשה ולא מילה מקראית או תלמודית בצורה זו. לשורש יש המשך קדום בעברית ובארמית, ובארמית מצוי גם קשרא במשמעות קשר, חיבור.