רקע
השורש ע.מ.ד מופיע פעמים רבות במקרא במשמעות של עמידה, יציבות והימצאות במקום. הפועל להעמיד הוא צורה שגורמת לאחר לעמוד או להיות מוצב, ומכאן התפתחו גם משמעויות רחבות יותר כמו להציב מועמד, להעמיד לדין ולהעמיד לרשות. בערבית יש פועל קרוב, ‘amada, הקשור לעמידה ולהישענות.