רקע
הפועל קשור לשורש נ.ו.ח, שמביע מנוחה, עצירה והתייצבות במקום. במקרא מופיעות צורות כמו "וינח" במשמעות של נח או הושם במקום, ומהקו הזה התפתח גם השימוש המודרני של לשים חפץ, וגם השימוש המושאל של קבלת דבר כנקודת מוצא במחשבה. יש לו קרבה למילים כמו "מנוחה" ו"נוח", ובשפות שמיות קרובות יש צורות דומות הקשורות למנוחה ולהשמה במקום.