רקע
השורש פ.נ.ה מופיע כבר במקרא במשמעויות של פנייה, שינוי כיוון והפניית מבט או יחס. בעברית התפתחו ממנו כמה שימושים קרובים: לזוז הצידה, לרוקן מקום, לפנות בדיבור אל אדם אחר, וגם להקדיש זמן או תשומת לב. יש לו קרבה למילים שמדגישות פנים, כיוון ופנייה גם בלשונות שמיות קרובות.