רקע
השורש י.ש.ב הוא מן השורשים הוותיקים והמרכזיים בעברית, ומופיע פעמים רבות מאוד במקרא במשמעויות של מגורים, ישיבה והתיישבות. כבר בלשון המקרא הפועל שימש גם לישיבה ממש וגם למגורים במקום, ובהמשך נוספו בעברית משמעויות כמו מאסר, כינוס רשמי והתאמה של בגד או חפץ. יש לו קרובות ברורות גם בשפות שמיות אחרות, כמו aramaic yativ ו-arabic jalasa במשמעות קרובה של ישיבה או הימצאות במקום.