רקע
השורש ק.ב.ל מופיע כבר בעברית הקדומה במשמעות של עמידה מול או כנגד, ומכאן התפתח הרעיון של דבר שבא אל האדם מן הצד שמולו. בלשון חז״ל הפועל 'קיבל' התרחב מאוד: קיבל דבר, קיבל אדם, קיבל עליו, וקיבל תורה. בארמית יש צורות קרובות מאותו שורש, כמו qabbel, במשמעות של לקיחה וקבלה.